שם מתחם
כמו בעולם הפיסי, בכדי שמערכות הבקרה בעולם הקיברנטי ידעו לאן להעביר חבילות מידע אלקטרוני, לכל מוקד ותחנה באינטרנט קיימת כתובת ייחודית המורכבת מארבעה מספרים בין 0 ל-255 המופרדים על ידי נקודות ויוצרים ``תעודת זהות`` ייחודית (לדוגמה 255.0.255.0). מטעמי נוחות ביכרו קברניטי האינטרנט להקים מנגנון המאפשר פנייה לכתובות ייחודיות אלה תוך שימוש בתווים אלפאנומריים כגון netlaw.co.il. כך נולד שם המתחם ובכינויו הלועזי ''דומיין'' (domain) אשר אפשר לכל אדם לרשום לעצמו שם ייחודי, אשר רק לו תהיה הזכות להשתמש בו להצגת המשאבים שלו ברשת האינטרנט (למשל אתר או שרת דואר), ולא לאף אחד אחר. עובדה זו יצרה מצב משפטי חדש בו לשם המתחם התפתח משקל קנייני לא מבוטל. ענף מסחרי חדש נולד וגורמים שונים רשמו שמות מתחם זהים לבעלי סימני מסחר וכינויים בעלי מוניטין שעדיין לא הספיקו או לא רצו ל''תפוס'' את שמם באינטרנט וסחרו בהם בסכומי כסף אשר לפעמים הגיעו למיליוני דולרים. תופעה זו גרמה להתפתחות מואצת של המשפט המקומי והבינלאומי ואף גרם לארגונים הממונים על חלוקת שמות המתחם ורישומם, לשנות את כללי הרישום באופן משמעותי. כיום ניתן לראות מגוון רחב של חוקים, תקנות ופסיקה הנוגעת לשמות מתחם ונשענת על דוקטרינות מעולם העוולות המסחריות והקניין הרוחני.
|
11-09-2006, 06:57 PM
Linear Mode
